התרבות הירמוכית
מי הם הירמוכים?
התרבות הירמוכּית היא תרבות מהתקופה הנאוליתית הקרמית שהתקיימה בערך בין השנים 6400 – 5800 לפנה"ס.
התרבות הוגדרה לראשונה באזור שדות שער הגולן, והיא קיבלה את שמה על שם נהר הירמוך הזורם בסמוך. זוהי תרבות מתקופת ראשית החקלאות. במהלכה חלו שינויים בהתנהגות האנושית: האדם זנח את אורח החיים הנוודי ועבר ליישובי קבע, במקום צייד בעלי חיים וליקוט מזון בטבע, פותחה כלכלה שהתבססה על עיבוד שדות ורעיית עדרי צאן ובקר.
התרבות הירמוכית על ציר הזמן
פסלון אישה מחומר
חלוקי נחל חרותים
חלוקי נחל חרותים
צלמית זואומורפולוגית
חרס עם עיטור אדרת דג
חרס עם עיטור אדרת דג
ראש חץ
להבי צור משוננים לקציר החיטה
כלי קיבול העשוי מחרס עם עיטור אדרת דג
אבן כתישה מבזלת
מבנים עם חצר פנימית בחפירות שער הגולן
שברי קנקנים עם עיטור אדרת-דג מהתרבות הירמוכית, מהתקופה הנאוליתית קרמית.
שברי קנקנים עם עיטור אדרת-דג מהתרבות הירמוכית, מהתקופה הנאוליתית קרמית.
מאפייני התרבות הירמוכית:
- יצור ושימוש בכלי חרס – החידוש הטכנולוגי הגדול שנחשף בכפר הירמוכי הנאוליתי הוא ייצור כלי חרס. זוהי העדות הראשונה לקיומה של מלאכת הקדרות בארץ ישראל.
- יצור ושימוש נרחב בחפצי אמנות מורכבים הכוללים מגוון של פסלונים, צלמיות אדם ובעלי חיים, וחלוקי נחל חרותים (אולי לצרכי פולחן).
- חקלאות קדומה עם שימוש במגלים בעלי להבי צור משוננים לקציר החיטה.
- ביות בעלי חיים שמקטין את הצורך בצייד.
- התיישבות במבנים: בתי חצר מהמוקדמים ביותר שנתגלו – הבנויים מבסיס אבנים, קירות מחומר וגג מסכך.
- רחובות (המוקדמים ביותר שנתגלו) מרוצפים בחלוקי נחל ובטיח בוץ.
אתרים של התרבות הירמוכית בארץ ישראל ובעבר הירדן
למעט הכפר הירמוכי בשער הגולן, כ-20 אתרים נוספים של התרבות הירמוכית זוהו ברחבי ישראל, ירדן ולבנון
